תקציר מאשר תגובותיהם ביום הבחינה עצמו. הדיון כולל, בין השאר, פרוט ההשלכות התיאורטיות, האמפיריות והמעשיות של הממצאים.

Transcript

1 הקשר בין מדדים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים, והתנהגותיים במצבי לחץ מאת דליה עציון* עתליה תובל חיים ברקנשטט יולי 2006 דו"ח מחקר מס' 10/2006 מחקר מס' * המחקר נתמך ע"י מכון למחקר עסקים בישראל ע"ש הנרי קראון (מענק מחקר מס' 451). תודתנו נתונה לפרופ' אבנר סידי יו"ר ועדת הבחינות בהרדמה על שיתוף הפעולה ולעמרם תורג'מן אשר היה לנו לעזר רב בניתוח הסטטיסטי. התכתבות בקשר למאמר זה יש להפנות לפרופ' דליה עציון, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב, תל אביב 69978, ישראל או בדואר אלקטרוני: etziond@post.tau.ac.il דוחו"ת מחקר של המכון מיועדים לתפוצה של מימצאי מחקר. להפנותן ישירות למחברים. הערות מתקבלות בברכה, ויש המסקנות והדעות המובעות בכל מחקר הן אלו של החוקרים העוסקים במחקר, ואילו הפקולטה, האוניברסיטה והמכון אינם אחראים למסקנות ודעות אלו.

2 תקציר מטרת מחקר זה היתה לבחון כיצד רמות שונות של תחושת לחץ וחרדה מצבית קשורות לתגובה פסיכולוגית (תשישות לעומת הנאה ונמרצות), לתגובה פיזיולוגית- cortical activity (באמצעות בדיקת רמת הקורטיזול בגוף), ולתפקוד במצב של לחץ אקוטי (בחינת התמחות). המחקר נערך בקרב 29 מתמחים שניגשו לבחינת ההתמחות המעשית בהרדמה במרכז לסימולציות רפואיות. איסוף הנתונים בוצע בתבנית כעין ניסויית במחקר אורך ומדידות חוזרות: לפני- סדנת הכנה לבחינה ואחריה וכן לפני הבחינה ואחריה. תגובות פסיכולוגיות (תחושת לחץ, שחיקה הנאה ונמרצות) ומאפיינים אישיים (נתונים דמוגרפיים וחרדה תכונתית) נמדדו באמצעות שאלון. בנוסף נלקחה דגימת רוק לצורך בדיקת רמת הקורטיזול. רמת הביצוע- ההצלחה במבחן נמדדה הן באופן סובייקטיבי (תפיסת הצלחה) והן באופן אובייקטיבי (הצלחה בפועל) כשהמשימות בשני המצבים היו דומות מאוד. ההשערה העיקרית במחקר היתה שהבחינה מעוררת לחץ גבוה יותר מסדנת ההכנה ולכן התגובות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות של הנבחנים ביום סדנת ההכנה לבחינה, תעדנה על פחות לחץ מאשר תגובותיהם ביום הבחינה עצמו. ככלל, ממצאי המחקר מאוששים את ההשערה אם כי בגלל מספרם המועט של המשתתפים חלק מהממצאים אינם מובהקים ומראים מגמות בלבד. בנוסף, נמצאו קשרים מגוונים ומעניינים בין התגובות הפסיכולוגיות השונות ללחץ לבין עצמן. הדיון כולל, בין השאר, פרוט ההשלכות התיאורטיות, האמפיריות והמעשיות של הממצאים. מילות מפתח: לחץ אקוטי, מתח, שחיקה, הנאה, נמרצות, קורטיזול, ביצוע, חרדה תכונתית, חוללות תכונתית, חרדה מצבית, תחושת לחץ.

3 Association among Psychological, Physiological and Behavioral Measures in Situations of Acute Stress. By Dalia Etzion & Atalia Tuval Faculty of Management, Tel Aviv University & Haim Berkenshtat Meser The Center of Medical Simulation The Haim Sheba Medical Center

4 Abstract The purpose of this study was to examine how different levels of stress and state anxiety reactions are associated with psychological (burnout vs. enjoyment and vigor), physiological (cortisol secretion) and behavioral (test performance) reactions while functioning under acute stress (attending a specialization exam). The sample included 29 trainees in anesthesia who were attending their practical specialization exam. Data was collected in a longitudinal, quasi-experimental design with repeated measurements: before and after the exam-readiness workshop, and before and after the exam itself. Psychological reactions (feelings of stress, burnout, enjoyment and vigor) and personal characteristics (demographic data and trait anxiety) were measured by questionnaires, and cortisol levels were measured by saliva samples. Performance was measured both subjectively (success perception) and objectively (actual success). In keeping with the main research hypothesis that the exam arouses more stress than the readiness workshop, both the psychological and the physiological reactions of the trainees on the day of the readiness workshop are lower than on the actual exam day. Though in general the findings support the hypothesis, due to the small number of participants, some of the results show only tendencies and do not reach statistical significance. We also found various interesting intercorrelations among the measures of the psychological reaction to stress. The discussion relates to theoretical, empirical and practical implications of the findings. Key words: Acute stress, Strain, Burnout, Enjoyment, Vigor, Cortisol secretion, Test performance, Anxiety, Efficacy.

5 הקשר בין מדדים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים, והתנהגותיים במצבי לחץ מטרת מחקר זה היתה לבחון כיצד רמות שונות של תחושת לחץ וחרדה מצבית קשורות לתגובה פסיכולוגית (תשישות לעומת הנאה ונמרצות), לתגובה פיזיולוגית- cortical activity (באמצעות בדיקת רמת הקורטיזול בגוף), ולתפקוד (התמודדות הסטודנט במבחן וההצלחה בו). תוך בחינת ההבדלים לפי מגדר ופיקוח על משתנה אישי (חרדה תכונתית). המחקר מתמקד בהשפעתה של בחינת התמחות מעשית בהרדמה כסוג של ארוע חיים המהווה לחץ אקוטי. לחץ אקוטי מתרחש כאשר לפרט מופנית דרישה אינטנסיבית בעלת טווח זמן מוגדר התחלה וסוף 1994) Wheaton,.(Miller & Dell Smith, 1993; בחינת ההתמחות נערכת על סימולטור רפואי- בובה מדמת חולה. במסגרת הבחינה מצופים הנבחנים להפגין ידע ומיומנויות הנדרשים בתרחישי הרדמה שונים, כאשר חודש לפני מועד הבחינה הם מגיעים למרכז לסימולציות רפואיות לסדנת הכנה, לצורך הכרת הסביבה הרפואית המדומה, והציוד הנלווה. ברנס (2004 (Burns, סובר כי מבחן מהווה גורם לחץ כיוון שההצלחה בבחינה מאפשרת השגת מטרות אישיות אקדמיות ומקצועיות. ביצועי הסטודנט במבחן יקבעו אם יצטרך לקחת את הקורס מחדש, אם יסיים את לימודיו, ובהמשך את סיכויי ההעסקה שלו. ולכן, כיוון שעתידם של הפרטים מושפע מביצועיהם במבחן, המבחן מבטא סביבה מלחיצה & Spielberger ( Keogh & French, 2001;.(Vagg, 1995 לפי מילר ודל סמית (1993 Smith, (Miller & Dell בין הסימפטומים של לחץ אקוטי ניתן למצוא ביטויים של מצוקה רגשית כגון כעס, עצבנות, חרדה ודיכאון; בעיות גופניות כמו מתח בשרירים, כאבי ראש או בטן ובעיות במערכת העיכול. ואכן, מחקרים שונים שבחנו תגובות של סטודנטים למבחן כמצב של לחץ אקוטי מצאו תחושת מתח, דיכאון, חרדה, רגשות שליליים והשפעה על הביצוע האקדמי 2004) Andrews,.(Burns, 2004; Widing, & הספרות העוסקת בחקר הלחץ מספקת מגוון המשגות והסברים לתופעת הלחץ ולהשפעתם של גורמי הלחץ על הפרט ) & Nelson Cooper, Dewe, & O`Driscoll, 2001; Quick, Quick,.(Hurrel,1997 בין הגישות הנדונות קיימות גישות הרואות את הלחץ כגירוי עצמו- כוח חיצוני או פנימי היוצר מתח( 2001 al.,,(cooper et כתגובת האורגניזם לגירוי החיצוני (1983,(Selye, או כיחסי גומלין בין הסביבה לפרט ) 1984 Folkman,.(Lazarus & לפי ווג וספילברגר (1998 Spielberger, ( Vagg & מחקרים רבים בתחום הלחץ יוצאים מהמסגרת התאורטית הרואה בלחץ תהליך של אי התאמה בין העובד לסביבת עבודתו. לפי גישה זו, לחץ הינו מצב בו מאפייני הסביבה מאיימים על האדם. זהו מצב של חוסר התאמה בין יכולות הפרט למאפייני הסביבה (Cooper et al., 2001; Edwards, Caplan, & Van Harrison, 1998; Etzion, Eden, & Cooper, 1998.( Lapidot, 1998; Quick, Quick, & Nelson,1998; Williams and אי התאמה הנוצרת מדרישות מוגזמות המכוונות כלפיו מהסביבה (2002 (Siu, או מהעדר משאבי התמודדות על מנת להתמודד עם דרישות אלו (2000 Baba, ). Jamal & ההגדרה של עציון ואחרים al., (Etzion et 1998) מדגישה את חשיבות השילוב שבין גורמי הסביבה והערכתם בחוויית הלחץ בהקשר תעסוקתי:

6 כאשר הפרט מעריך את סביבת עבודתו כעתירת מאפיינים שליליים ונעדרת מאפיינים חיוביים, ואת יכולתו להתמודד כמוטלת בספק מתעוררת תגובה ללחץ שהיא מתח/עקה. המידה שבה נתקלים בלחץ והמידה שבה חווים את הלחץ, תלויה במידה שבה הפרט מעריך את המצב כמאיים רגשית (1998.(Zeidner, לפי אייזנק (1992 (Eysenck, הערכת מידת הלחץ ממצב מסויים תלויה במידת החשיבות שהפרט מיחס למצב, ההסתברות לתוצאות שליליות לפי הערכתו, מידת הקרבה בזמן של האירוע, מידת הסלידה מהארוע, ומידת התפיסה שיש/אין דרכי התמודדות וכישורי התמודדות. למרות ההשפעה של עצם הארוע וחשיבותו, טוענים לזרוס ופולקמן ) & Lazarus Gruen, 1985 (Folkman, 1984; Lazarus, DeLongis, Folkman, & כי אין זה נכון לתאר את רמת הלחץ של הפרט על בסיס ארוע חיצוני בלבד. זאת כיוון שתאור שכזה איננו מתחשב בפרט עצמו ובהערכה הסובייקטיבית שלו את הלחץ. לדעת לזרוס ) 1999 Lazarus, (Lazarus, ;1991 לחץ פסיכולוגי משקף את ההערכה של הפרט שהמצב ו/או דרישות הסביבה מאיימים על רווחתו או פוגעים בה בפועל, ועולים על משאבי ההתמודדות העומדים לרשותו. להערכה שני שלבים הפועלים תוך השפעות הדדיות: הערכה ראשונית לבחינת הגרוי הסביבתי, והערכה שניונית לבחינת משאבי ההתמודדות העומדים לרשותו. גם הובפול (2001 ;1989,(Hobfoll, מדגיש את תפקיד המשאבים בהסבר תהליך הלחץ. תיאורית שמור המשאבים COR) ( שפיתח, מנבאת כי הפסד משאבים מהווה מרכיב מרכזי בתחושת הלחץ. במרכז התיאוריה עומדת ההנחה שאנשים מונעים להשיג, לשמר, להגן ולטפח את אותם דברים שהם מערכים. הישויות המוערכות הללו נקראות משאבים וניתן לסווגם לאובייקטים, תנאים, מאפיינים אישיים ואנרגיות. לפיכך, טוען הובפול כי לחץ פסיכולוגי יתרחש בכל אחד מהמצבים הבאים: כאשר הפרט חש איום על משאביו- כלומר קיימת סכנה להפסד משאבים, כאשר מתרחש אבדן משאבים בפועל, וכאשר הפרט נכשל בהשגת משאבים לאחר השקעה משמעותית של משאבים אחרים. התיאוריה מדגישה את הטבע האובייקטיבי והתרבותי של הסביבה בקביעת רמת הלחץ: רוב המשאבים נקבעים אובייקטיבית או ניתנים לצפייה. הפסד משאב עבור אדם אחד ברוב המקרים ייתפס כהפסד גם ע"י אנשים אחרים בנסיבות דומות. דירוג חשיבות המשאבים הוא תוצר של תרבות ומשקף את התרבות. בחינת התמחות מהווה סוג של איום אובייקטיבי שכזה. ההצלחה בבחינת תקבע את מעמדם של המתמחים כרופאים בעלי רשיון ואת ההשלכות התעסוקתיות הנובעות מכך. כישלון במבחן פירושו שהמתמחה אינו יכול לשנות סטטוס תעסוקתי, והוא יאלץ להמתין שישה חודשים על מנת לגשת ולהיבחן בשנית. עדן (Eden,1990) מצא שאירועי לחץ עוררו הן תגובות פסיכולוגיות כמו חרדה ודיכאון, והן תגובות פיזיולוגיות שונות כמו תלונות פסיכוסומטיות, עליה ברמת לחץ הדם והדופק, לעומת עבודה רוטינית שבה תגובות אלו היו ברמה נמוכה יותר. בהתאם לכך, ניתן לשער כי ימצאו הבדלים בתגובות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות של הנבחנים במצב המעורר לחץ גבוה הבחינה, לעומת סדנת ההכנה כמצב לחץ פחות, וזאת למרות שבשני המצבים ידרשו לבצע משימות דומות. 2

7 תגובות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות ללחץ והיחסים שביניהן דפוס התגובות ללחץ ועצמתן משתנים בהתאם לסוגי הלחץ השונים: לחץ כרוני, לחץ אפיזודי, לחץ אקוטי, לחץ טראומטי, ומטרדי יום יום (1993 Smith,.(Miller & Dell תגובות הלחץ יכולות להיות פיזיולוגיות - כמו רמת כולסטרול, לחץ דם, דופק מהיר קוגניטיביות - כמו חוסר ריכוז, ריגשיות - כמו מתח וחרדה, והתנהגותיות כמו עישון, וכד' ) Beehr, Cooper et al., 2001; Jex, 1998; Jex &.(1991; לחץ אקוטי עלול לעורר תגובת חרדה מצבית (1990 Sarason,.(Sarason & תגובות חרדה נמצאו כבעלות השפעה על הקשר שבין חשיפה לארועי לחץ לתגובות פיזיולוגיות (Roberts, Sawyer (Benjamin, Kassel, & Abela, 2005; Corrigan, Holmes, ופסיכולוגיות ( & Behnke, 2004 Buican, 1994 (Luchins, & שפילברגר (Spielberger,1975) רואה בחרדה המצבית תגובה רגשית רגעית- נקודתית של מתח וחשש. תגובה רגשית זו נובעת, לדעת בלנשרד ובלנשרד ) Blanchard (Sarason & Sarason, 1990) מציפייה לאיום פוטנציאלי. לפי סרסון וסרסון,(& Blanchard, 1990 חרדה ממבחן היא סוג תגובה שכזה. ואמנם, חוקרים שונים מצאו רמות חרדה גבוהות בקרב סטודנטים המצויים בבחינה 1992) Jerusalem,.( Keogh & French, 2001; Pekrun, 1992; Schwarzer & קורטיזול הינו הורמון המיוצר בגוף כתגובה טבעית למצבי לחץ. כיוון שההורמון מגיב במיוחד לגירוי הפסיכולוגי המעורר חרדה מצבית, חוקרים טוענים כי רמת קורטיזול גבוהה מספקת למעשה ביטוי פיזיולוגי לחרדה המצבית 2000) McNaughton,.(Behnke, Sawyer, & Roberts, 2004; Gray & הפרשת הקורטיזול חיונית לתפקוד בדומה לאדרנלין, כחלק מתהליך ההתמודדות. אולם להפרשה מוגברת של קורטיזול יתכנו תופעות לוואי שליליות, כגון: פגיעה ביכולת הייצור של הורמונים אחרים כמו טסטוסטרון ואסטרוגן. רמה מוגברת של קורטיזול עלולה לפגוע ביכולת החיסונית של הגוף על ידי דיכוי יכולת ההתרבות של תאי T האחראיים להתגוננות מפני וירוסים, מוטציות בתאים וכדומה. מחקרים שונים מרמזים על כך שרמת קורטיזול מוגברת עלולה לתרום לאוסטראופרוזיס, ולפגיעה במסת השרירים. יש הטוענים כי תיתכן אף פגיעה באיכות הזיכרון ) Lindsay, Hiemke, ;1995 Manolagas, Anderson, &.( 1979; Marin et al, 1992; Kerr et al, 1991 עליה ברמת הקורטיזול נרשמה הן כתגובה ללחצים אובייקטיביים- כגון רעש בעבודה כפי שמצאו מלמד ושלי (1996 Bruhis, (Melamed & והן כתגובה לגורמי לחץ פסיכולוגיים, כפי שעולה מניתוח העל של דיקרסון וקמני (2004 Kemeny,.(Dickerson & פרוזנר ואחרים (Pruessner, Lupien, 2003 (Hellhammer, Pruessner, & מצאו כי העלייה הגבוהה ביותר ברמת הקורטיזול, היתה קשורה במיוחד לתחושת לחץ עכשווית. למשל במחקר על חרדה מטיפול שיניים נמצא שאצל נשים שהיו חרדות מצבית מטיפול שיניים רמת הקורטיזול היתה יותר גבוהה Heller, (Krueger,.(Hauffa, Haake, et al

8 לפיכך, ניתן לשער כי ימצאו הבדלים ברמת הקורטיזול תחת רמה גבוהה של לחץ אקוטי (מבחן מעשי) לעומת רמה נמוכה של לחץ אקוטי (הכנה לבחינה), וזאת למרות שהנבחנים ידרשו לבצע משימות דומות ביום הסדנא וביום הבחינה. מחקרים שונים מדגישים את חשיבות התגובה הסובייקטיבית של הפרט לקשר שבין גורמי הלחץ לרמת הקטיזול. סצ'ומר וחבריו (2003 Kirschbaum, (Schommer, Hellhammer, & למשל, מצאו כי עליה ברמת הקורטיזול (בדגימת רוק) היתה קשורה לעליה ברמת הלחץ הנתפס כתגובה ללחצים אקוטיים. במחקר של בנקה ואחרים (2004 al., (Behnke et אף נצפתה עליה ברמת הקורטיזול כתגובה לחרדה מצבית ספציפית חרדה מלנאום בפומבי. סו לי ואחרים & Lim (Soo Lee, Kang, Lee, 2004 ( הצליחו להראות כיצד הורת רמת החרדה באמצעות הדרכה בניסוי, התבטאה בירידה ברמת הורמוני לחץ שונים ביניהם קורטיזול. גם בושיין ובקס (2000 Backs, (Bouscein & מצאו קשר בין מתח רגשי ומנטלי לקורטיזול. ממצאים אלו יכולים לרמוז על כך ששיעור העלייה ברמת הקורטיזול כתוצאה מחשיפה ללחץ אקוטי, תלוי בהבדלים בינאישיים בתגובות הפסיכולוגיות ללחץ זה. מכאן ניתן לשער שימצאו קשרים בין רמות הלחץ הסובייקטיבי (תחושת לחץ) והחרדה לרמת הקורטיזול כתוצאה מחשיפה ללחץ אקוטי. וכי הקשרים בין הלחץ הסובייקטיבי (תחושת לחץ) לרמת הקורטיזול ובין רמת החרדה לרמת הקורטיזול יהיו חזקים יותר ביום המבחן מאשר ביום הסדנה. הספרות הפסיכולוגית האירה לאחרונה את החשיבות של בחינת רגשות לא כתופעה כללית או תכונתית אלא כמנגנונים של וויסות עצמי במסגרת של חוויות קוגניטיביות תלויות הקשר (Bandura, Cartoni, 2005 ;1999). Zelli, Minganti, & שחיקה הינה סוג כזה של חוויה רגשית וקוגניטיבית כתגובה למצבי לחץ ונחשבת אינדיקטור מרכזי לרווחת הפרט (1991 Rountree,.(Golembiewski & השחיקה נתפסת כחולי תעסוקתי הנובע מלחץ בקרב אנשים במקצועות עזרה בכלל ומקצועות בריאות בפרט (1998 Rowe,,(Maslach, ;1998 אם כי בשנים האחרונות קיימת הסכמה כי גם עובדים בעיסוקים אחרים חשים שחיקה כתגובה מתמשכת ללחצים כרוניים בעבודה לחצים המכלים את משאבי ההתמודדות של הפרט עד למצב של תשישות Shirom, (Etzion, ;1988 Etzion, ;2003 Hobfoll & 1993; Maslach, 1993; Maslach, 1998; Maslach & Leiter, 1997; Shaufeli & Bakker,.( 2004 לפי פינס וארונסון (1988 Aronson, (Pines & לתשישות שלושה ביטויים: תשישות מנטלית, רגשית ופיזית. תשישות זו הינה תוצאה של לחצים כרוניים, וחשיפה ממושכת לדרישות גבוהות ולמצבים בעלי תובענות רגשית. גם לפי מזלך (1998 Maslach, ( Maslach, ;1993 תשישות מהווה מרכיב מרכזי בתופעת השחיקה, אם כי איננה מרכיב יחידי. לטענתה, השחיקה באה לידי ביטוי בשלושה מימדים: תשישות רגשית מימד הלחץ של הפרט: תחושה של ניצול יתר ושחיקת המשאבים הרגשיים, והעדר 4

9 אנרגיה להתמודד עם דרישות העבודה וצרכים אחרים; דה-פרסונליזציה המימד הבין אישי: מתבטא באבדן אידיאליזם, תחושת ציניות וניתוק מאחרים לעיתים קרובות מימד זה מאופיין בדה-הומניזציה; ירידה בתחושת ההגשמה האישית זהו מימד ההערכה העצמית: תחושה של כישלון בעבודה, חוסר יכולת וחוללות נמוכה. חוקרים נוספים מדגישים את חשיבות התשישות הרגשית ורואים בה גורם יסודי ועיקרי מבין מרכיבי תופעת השחיקה (1989 Shirom,.(Cordes & Dougherty, ;1993 גם שירום ומלמד 1992) Shirom, (Shirom, 2003A; Melamed, Kushnir & סוברים כי השחיקה היא תופעה תלת מימדית הבאה לידי ביטוי בעייפות פיזית, תשישות רגשית ולאות קוגניטיבית. עציון (1990) מדגישה את ההדרגתיות של תהליך השחיקה ומסבירה כיצד אובדים המשאבים הנפשיים של הפרט. לדעתה, השחיקה הינה תהליך מתמשך של אבדן אנרגיה נפשית וירידה בתפקוד הפרט. תהליך זה נובע מלחצים שמקורם בפערים בין האדם והסביבה- הן בעבודה והן מחוץ לעבודה. כיוון שהתהליך איטי, סמוי, ובלתי מודע נמנעת התמודדות יעילה עם הגורמים לו. וכך, בהדרגה, נשחקים משאבי ההתמודדות של הפרט והוא מאבד עניין בעבודה, והמוטיבציה וההתלהבות שלו פגים. במקומם יופיעו אדישות, חוסר אונים ותקווה, תשישות נפשית ופיזית ועמדות שליליות כלפי עצמו וסביבתו. לשחיקה סימפטומים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים שונים, ובכללם תשישות ועייפות, כאבי ראש, הפרעות שינה ועוד 1999; Kirschbaum, (Beer & Beer 1992; Pruessner, Hellhammer, & Bakker, 2004.(Shaufeli & מלמד ואחרים 1992) al., (Melamed et אף מצאו כי לשחיקה קשר עם מחלות לב כליליות. פרוזנר ואחרים (1999 al., (Pruessner et טוענים כי תקופות ארוכות של לחצים אקוטיים כמו גם לחצים כרוניים מנבאים שחיקה. בקרב מדגם של 173 אחיות קנדיות מצאו גמאל ובאבא (2000 Baba, (Jamal & כי ללחץ בעיסוק היו קשרים מובהקים הן עם רמת השחיקה הכללית, והן עם כל אחד ממרכיבי השחיקה. דניאל, הולמס וקוריגן (1995 Corrigan, (Luchins, Holmes, & מצאו כי חרדה היתה קשורה לשחיקה בקרב 47 עובדי בית חולים. תיאורית שימור המשאבים Resources) (Conservation of של הובפול רואה בשחיקה מצב רגשי המאופיין בתהליך של אבדן משאבי האנרגיה של הפרט: כלומר, התרוקנות האנרגיות הפיזיות, רגשיות וקוגניטיביות שלו (2000 Shirom,.(Hobfoll, ;2001 Hobfoll & התיאוריה מדגישה את ההחמרה/ התדרדרות ספירלה שלילית - כמנגנון המסביר את תהליך השחיקה כתוצאה מלחצים במקום העבודה: לפי התיאוריה נראה כי השחיקה נובעת משילוב שבין הפסד משאבים בשל השקעה משמעותית של זמן, אנרגיה, אפשרויות חסומות, ושאילת זמן ואינטימיות מהמשפחה לטובת העבודה, לבין חוסר היכולת להרוויח משאבים להשלים את מאגר המשאבים שאבד. וכך, בעקבות הקושי ההולך ומתגבר להתמודד עם לחצי העבודה, הפרט חווה עליה הדרגתית במצוקה ובביטויי שחיקה שונים כגון: ירידה בפרודוקטיביות, ניכור מאחרים ותשישות רגשית. מכאן ניתן לשער כי ימצא קשר חיובי בין רמת השחיקה לרמת הלחץ של המתמחים, כאשר קשר זה יהיה חזק יותר ביום המבחן לעומת יום הסדנא. 5

10 מהו ההפך משחיקה? חוקרים שונים ניסו לתת מענה לשאלה זו. לפי מזלך Engagement (מגויסות) נחשבת לקצה הנגדי של שחיקה. בעוד ששחיקה מייצגת תגובה שלילית לסביבת העבודה - Engagement מייצגת את הקוטב הנגדי תגובה חיובית. Engagement באה לידי ביטוי בשלושה מימדים ההפוכים למימדי השחיקה: תחושת אנרגיה,מעורבות, ותחושת יכולת והשגיות של הפרט כלפי עבודתו 1997) Leiter,.(Maslach, 1998; Maslach & מזלך (1998 (Maslach, טוענת כי engagement הוא מבנה העומד בזכות עצמו. בשונה משביעות רצון מהעבודה או מחויבות ארגונית התלהבות מהעבודה משקפת פרספקטיבה שלמה ומורכבת יותר של הקשר בין הפרט לעבודתו. מחקרים מראים כי תחושת השגיות אישית קשורה ליחסים אישיים תומכים, אפשרות להפעיל מיומנויות מורכבות, ולקיחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות בארגון (1998 Maslach, ). לדעת מזלך (1998 Maslach, ), ממצאים אילו מעידים על כך שההפך משחיקה איננו מצב ניטרלי, כי אם מצב של בריאות מנטלית ותיפקוד בתחום העבודה. גם שופלי ואחרים (Schaufeli, Salanova, Gonzalez-Roma, Bakker, 2002; Schaufeli & Bakker, 2004) רואים במגויסות (engagement) חוויה חיובית לפרט. היא מוגדרת על ידם כמצב רגשי ומוטיבציוני חיובי ומתמשך של הגשמה/ סיפוק. מצב אשר כולל שלושה מרכיבים : נמרצות (vigor) רמה גבוהה של אנרגיה וחוסן מנטלי בעת העבודה, הרצון להשקיע מאמץ בעבודה ונחישות למול קשיים בעבודה; התמדה/ הקדשה -(dedication) תחושת משמעות, התלהבות, השראה, גאווה ואתגר; היטמעות (absorption) התרכזות ושמחה בעבודה, תחושה של זרימה,שהזמן עובר מהר, יכולת להתמקד, מחשבה בהירה, שליטה וכדומה ) & Schaufeli Schaufeli et al., ;2002.(Bakker, 2004 שירום (2003B (Shirom, טוען כי קיימת חפיפה בין מימדי ה engagement למושגים אחרים המייצגים חוויות חיוביות כמו: מעורבות, חדשנות ויצירתיות, וכי ניתן להתייחס ל vigor כאל מבנה תיאורטי העומד בפני עצמו והמייצג תגובה רגשית חיובית בעבודה, תגובה הקוטבית לשחיקה. ההמשגה שלו את מושג הנמרצות נגזרת משתי תיאוריות חשובות בחקר הלחץ: תיאורית שימור המשאבים של הובפול (2001 ;1989 (Hobfoll, ותיאורית הערכת הלחץ של לזרוס ) Lazarus, 1999). בהתאם לשיטתו של הובפול ניתן להסביר את הנמרצות כמצב בו האדם חש כי הוא מצליח לצבור משאבים לאורך זמן. ועל פי לזרוס- בכך שכאשר אדם מעריך שהוא מצליח להתקרב להשגת מטרותיו, יעורר הדבר רגש חיובי של.vigor לרגש זה, מניח שירום, השפעה חיובית על רמת הפרודוקטיביות ועל בריאותו של הפרט. לפי שירום, לנמרצות שלושה מימדים: אנרגיה רגשית.( physical strength) וכוח פיזי,(cognitive liveliness) חיות קוגניטיבית,(emotional energy) שלושת המימדים נמדדים באמצעות מדד הSMVM (Shirom-Melamed Vigor Measure) אשר פותח על ידי שירום ומלמד (2003B.(Shirom, עציון 1994) Bailyn, (Etzion, 1988; Etzion & מתייחסת להנאה enjoyment) ( ולשחיקה כאל שני היבטים מנוגדים של רווחה נפשית. בעוד ששחיקה מבטאת פן שלילי של רווחה הנאה מבטאת פן חיובי. במחקרה אשר השווה בין מהנדסים למהנדסות (ראה: (Etzion, 1988 בחנה עציון הנאה כמצב 6

11 ההופכי לשחיקה, באמצעות מדד בן עשרים פריטים. כמצופה, היא מצאה דפוס קשרים הפוך בין שחיקה והנאה למאפייני עבודה נתפסים: גורמים אשר הגבירו שחיקה הפחיתו הנאה ולהפך. כך למשל היא מצאה מתאם שלילי בין תפיסת הצלחה ושביעות רצון בעבודה ובחיים לבין שחיקה ומתאם חיובי בין משתנים אלו להנאה. גם זוננטג (2003 (Sonnentag, מצאה כי בניגוד לשחיקה, להנאה/התלהבות מהעבודה השפעה חיובית על עמדות ורווחת העובד. הן תופעת השחיקה והן תופעת המגויסות ) (engagement מוסברות על ידי מזלך בפער הקיים בין האדם לעיסוק.ככל שהפער גדל, כך גדלה ההסתברות שהפרט יחווה שחיקה. בעוד שככל שהוא קטן, כך גדל הסיכוי לתחושת.(Maslach, 1998; Maslach & Leiter, 1997) engagement וכך בעוד ששחיקה מנובאת על ידי העדר משאבים למשל, תמיכה חברתית ) ;1993 Dougherty, Cordes & Ashforth, 1996 ( Jamal, ;1999 Lee & התלהבות קשורה לצבירת משאבים. לפיכך, אם שחיקה יכולה להיות מוסברת כתהליך של החמרה ספירלה שלילית של אבדן משאבים בכלל ומשאבי התמודדות בפרט, ניתן לראות גם בנמרצות תוצאה של תהליך האצה, אולם של האצה חיובית- ספירלה חיובית המבטאת שילוב של יצירת והשגת משאבים נוספים עם הצלחה למנוע הפסד של משאבים. (Hobfoll, 2001) מכאן ניתן לשער כי ימצא קשר שלילי בין רמת ההנאה והנמרצות לרמת הלחץ של המתמחים, כאשר קשר זה יהיה חזק יותר ביום המבחן לעומת יום הסדנא. ההשפעה על הביצוע קבוצה אחת של תוצאות הלחץ הינה קבוצת התוצאות ההתנהגותיות: סימפטומים התנהגותיים המשויכים ללחץ כוללים שינוי בדפוסי התנהגות כמו אכילה, עישון וכדומה, ותוצאות התנהגותיות כמו תאונות, היעדרויות וביצועים. מחקרים רבים בחנו את הקשר בין לחץ לביצוע. הדפוס שנבחן במיוחד הוא עקומת הU ההפוכה. לפי מודל זה לחץ מתון מעורר את הפרט ומשפר את יכולת ההתמודדות שלו, בעוד שהן רמות נמוכות מאוד והן רמות גבוהות של לחץ פוגעות בביצועים. זאת כיוון שבהיעדר לחץ הפרט אינו נחשף לדרישה, ואין אתגר, ומצב של יתר לחץ פירושו דרישות מוגברות מעבר ליכולת ההתמודדות. הממצאים המחקריים אינם עקביים עם המודל ותומכים בעיקר בהנחה כי לגורמי לחץ השפעה שלילית על הביצוע ) 1996 Eden,.(Sullivan & Bhagat, 1992; Westman & מסטרס וליאו (2002 Liao, (Masters & מספקים הסבר קוגניטיבי לביצוע ירוד בתנאי לחץ. לדעתם בתנאי לחץ תשומת הלב מכוונת לעצמי ומהווה גורם מתווך, בקשר שבין לחץ לביצוע. הלחץ מעודד מיקוד בעצמי- באיומים ובמחירים האפשריים ולא בגורמים הסביבתיים המצריכים התמודדות. כתוצאה מכך חלה פגיעה ברמת הקשב ותשומת הלב הנדרשת ויכולת ההתמודדות נפגעת. מולן ואחרים (2005 Tattersall, (Mullen, Hardy & בחנו מתוך הנחה זו ביצועים במשחק גולף תחת מצבי חרדה ואי חרדה. ואכן, הם מצאו כי הביצוע היה ירוד יותר בקבוצת החרדה הגבוהה לעומת קבוצת החרדה הנמוכה. הדווין בורגן וסטבנסון (2005 Stevenson, (Hadwin, Brogan & קיבלו תוצאות דומות 7

12 בקרב ילדים. הם מדווחים כי בעת ביצוע משימות, משך זמן הביצוע היה רב יותר ורמת המאמץ המושקעת היתה גבוה יותר בקרב הילדים בעלי רמות גבוהות של חרדה מצבית לעומת בעלי רמות נמוכות של חרדה מצבית. לדעתם, דבר זה מעיד על כך שחרדה פוגעת במיוחד ביעילות הביצוע. מחקרים שונים בחנו את הקשר בין חרדה במבחנים וביצוע אקדמי. צ'אפל ואחרים (Chapell, al., 2005 (Blanding, Silverstein, Takahashi et מצאו בקרב 4000 סטודנטים ו מסיימים קשר הפוך מובהק אך חלש בין חרדה ממבחנים לבין ממוצע הציונים. כאשר הציון הממוצע בקרב הלא חרדים +B ו B בקרב החרדים. על יחסים דומים בין המשתנים מדווחים גם ווידינג ואנדריוס (Wilding, Andrews, 2004 &) אשר מצאו כי דיכאון וחרדה באמצע הקורס ניבאו ירידה בביצועים בבחינות של השנה השניה לעומת הראשונה. אויה, מנלו וגרינווד (2004 Greenwood, (Oya, Manalo & בחנו ביצוע מילולי באנגלית בקרב 73 יפנים שלמדו אנגלית בניו זילנד. הסטודנטים התבקשו לחזור על סיפור באנגלית והביצוע הוערך על פי שטף הדיבור, דיוק, מורכבות, ורושם כללי. נמצא כי סטודנטים שהיו בעלי רמות גבוהות יותר של חרדה מצבית, עשו טעויות רבות יותר בשימוש בפסקאות/ משפטים בדיבור clauses).(oral use of פוול (2004 (Powell, מסביר כישלון של סטודנטים לרפואה ורופאים בבחינת התמחות או בבחינת ההסמכה לרפואה בחרדה של הנבחנים לקראת הבחינה. לטענתו, החרדה גורמת להכנה לקויה לקראת הבחינה וביצוע ירוד במהלך הבחינה. הוא הראה כיצד טיפול משולב שכלל הרגעת שרירים, חזרה התנהגותית, והדרכה פסיכולוגית הצליח להפחית את רמת החרדה ותרם להעלאת אחוז המעבר של הבחינה בקרב הקבוצה המטופלת לעומת הממוצע הלאומי. מכאן ניתן לשער כי ימצא מתאם שלילי בין רמת הלחץ הנתפס של הנבחנים לשיעור ההצלחה שלהם בבחינת ההתמחות. בדומה, ימצא מתאם שלילי בין רמת החרדה המצבית של הנבחנים לשיעור ההצלחה במבחן. בנוסף, כיוון ששחיקה מבטאת התרוקנות משאבי ההתמודדות של הפרט, ניתן לשער כי ימצא קשר שלילי בין רמת השחיקה הנחווית ביום המבחן לשיעור ההצלחה במבחן. כמו כן, ימצא מתאם חיובי בין רמות הנאה והנמרצות הנחווית ביום המבחן לשיעור ההצלחה במבחן. ספרות הלחץ כוללת עדויות רבות לכך שהבדלים אישיים,דמוגרפיים כמו גם אישיותיים- הינם בעלי תפקיד חשוב בהשפעתם של לחצים על הרווחה הנפשית והפיזית Siegrist,1998; (Etzion, ;1984 Heck, 1997.(Van לפיכך, קיימת חשיבות רבה לבחון את השפעתן של נטיות אישיותיות ומאפיינים דמוגרפיים במחקר הבוחן היחסים שבין גורמי הלחץ לתוצאותיו. חרדה תכונתית היא משתנה חשוב בהסבר של ההבדלים הבינאישיים בתגובות השונות ללחצים 2003) Bell,.(Diaz, Glass, Arnkoff, & Tanofsky-Kraff, 2001; בעוד שחרדה מצבית משקפת תגובה רגשית רגעית- נקודתית של מתח וחשש, חרדה תכונתית משקפת נטיה יציבה לתגובה שכזו למול 8

13 מצבים שונים. ספילברגר (1975 (Spielberger, טוען כי חרדה תכונתית היא נטיה אישיותית הגורמת לכך שהאדם מעריך שאין ביכולתו להתמודד עם אירועים שנכפים עליו, דבר המעצים את תחושת המתח והמצוקה שהוא חווה. מחקר שערך ריידי (2004 (Reidy, מאושש ומדגים את הטענה. המחקר בחן את ההשערה שחרדה תכונתית גבוהה קשורה להטיית זיכרון של נושאים מדאיגים. ארבעים וחמישה משתתפים דורגו כגבוהים ונמוכים בחרדה תכונתית על פי מדד החרדה התכונתית של שפילברגר ואחרים. המשתתפים התבקשו לדרג באיזו מידה הם חושבים בדרך כלל על סדרת הצהרות שמשקפות מצבים מדאיגים ולא מדאיגים. ניתוח של הדרוגים שניתנו על ידי המשתתפים הראה שהמשתתפים שהיו בעלי רמה גבוהה של חרדה תכונתית, לא הראו הבדלים בזמן שהם מקדישים לחשיבה על ארועים מדאיגים ולא מדאיגים. בהמשך התבקשו הנבדקים להיזכר בארועים שהוצגו לפניהם. נמצא כי אנשים שהחרדה התכונתית שלהם היתה נמוכה נזכרו באופן מובהק ביותר ארועים לא מדאיגים. לעומת זאת לא היה הבדל כזה בקבוצת החרדה הגבוהה. יובנק, קולינס, וסמית (2002 Smith, (Eubank, Collins & מסבירים מדוע חרדה תכונתית עלולה לפגוע בתיפקוד הפרט באמצעות מושג הפגיעות הרגשית אנשים שרגישים לחרדה יפגינו הטית עיבוד קוגניטיבית לפרוש מאיים של מידע עמום, וכך תיפגע אפקטיביות עיבוד המידע החיוני להתמודדות. לפיכך, יבחנו הקשרים בין המשתנים במחקר לרמת החרדה התכונתית של משתתפי המחקר. כמו כן, יבדקו הקשרים בין המנבאים השונים לרמת הביצוע תוך פיקוח על רמת החרדה התכונתית. משתנה דמוגראפי חשוב במיוחד בקשר שבין לחץ לתוצאות הינו מגדר. נשים מדווחות בעקביות על לחץ פסיכולוגי רב יותר מגברים 2003) al.,,(mohr, Armeli, McCauley, Tennen et ובמבחנים נמצא כי הן בעלות רמת חרדה גבוהה יותר מאשר גברים (2005 al., (Chapell et. נשים חשופות לגורמי לחץ רבים יותר מאשר גברים. הן שונות מגברים הן בסוג הלחצים אותם הן חוות, והן בדרכי ההתמודדות שלהן עם לחצים אילו (1993 Armitage,, Burke ).קיימים ;1996 Offermann & לכך הסברים שונים: הבדלים ביולוגיים בין המינים, הבדלים חברתיים כגון- סוציאליזציה היוצרת הבדלים בתפיסת גורמי הלחץ, ומאפייני עיסוק שונים למשל, ריבוי תפקידים בעלי רמת דרישות גבוהה אך שליטה נמוכה בקרב נשים. חשיבות המשפחה והשפעתה על העדפות הקריירה של נשים, כמו גם הנטיה של נשים עובדות להיות חשופות יותר מגברים לקונפליקט בית עבודה ;1989 (Hochschild,.(Jex, 1998; Kelly & Kelly, 1994 מוהר ואחרים (2003 al., (Mohr et מסבירים את ההבדלים בתגובה למצבי לחץ בקרב נשים לעומת גברים, בכך שלנשים תגובתיות גבוהה יותר לארועים שליליים. במחקר יומן שערכו התבקשו המשתתפים לתעד חוויות של חליפין שליליים ורגשות במשך 30 יום. נמצא כי נשים יותר מגברים נטו להמשיך ולחוות רגש שלילי מנקודת זמן אחת לשניה. לדעת החוקרים פירוש הדבר הוא כי נשים יותר מגברים, נוטות להרהר לאורך זמן באירועים שליליים. מכאן, שיהיו הבדלים לפי מגדר בתגובות הלחץ השונות כמו גם בקשרים שביניהן. 9

14 שיטה האוכלוסיה, תהליך הדגימה והמדגם המחקר נערך בקרב מתמחים שניגשו לבחינת ההתמחות המעשית בהרדמה באוקטובר הן הבחינה והן סדנת ההכנה נערכות ב"מסר" (המרכז הארצי לסימולציות רפואיות) במרכז הרפואי "תל השומר". הבחינה כוללת שני חלקים : חלק מעשי - בסימולאטור, בו הנבחנים מתבקשים לתפקד לאור תרחישים שונים בסביבה רפואית המורכבת מבובה מדמת חולה המחוברת למערכות הרפואיות המקובלות ביחידה לטיפול נמרץ ומסוגלת לאחר תכנון ותכנות מתאימים להציג בפני המתורגל מצב קיצוני בטיפול בחולה בדרגת ריאליות גבוהה. החלק השני הוא חלק עיוני. המחקר התמקד בחלק המעשי. חודש לפני המבחן המעשי הגיעו הנבחנים לסדנת הכנה. בסדנה הם נחשפו לתרחישים דומים לתסריטי המבחן. סדנת ההכנה כללה שיחת פתיחה בה הוצגו לנבחנים נתונים ביחס למטרות המבחן, תהליך הבחינה, כמו גם נתונים אודות אחוזי ההצלחה בבחינות קודמות. לאחר מכן חולקו הנבחנים לצוותים, ובכמה סבבים "טיפלו" בפציינטים במצבים שונים, וקיבלו משוב על הביצועים שלהם. בסוף הסדנה נערכה שיחת סיכום. חודש לאחר מכן הגיעו הנבחנים לבחינה עצמה. למבחן נרשמו 33 איש. מהם הגיעו לסדנת ההכנה 30 איש. 29 מהם הסכימו לקחת חלק במחקר ומילאו את השאלון בתחילת הסדנה. את השאלון השני בסוף הסדנה מילאו 23 איש. למבחן עצמו הגיעו 29 איש. מתמחה אחת סירבה למלא את שאלוני הגל השני, אם כי לא התנגדה שייעשה שימוש בנתונים האחרים שנאספו באותו יום, כמו גם בנתוני הסדנה. הליך בחירת המשתתפים: ביום סדנת ההכנה, עם תום שיחת הפתיחה הוצג המחקר לנבדקים. הובהר כי הנכונות להשתתף במחקר כמו גם ההשתתפות עצמה לא ישפיעו על ציון המבחן, וכי זכותם לסרב לקחת בו חלק. כל נבחן שהסכים לקחת חלק במחקר (מלבד אחד, כולם הביעו הסכמה), בחר מתוך שקית תגית ועליה מספר. המספר ליווה את הנבדק והוא רשם אותו על השאלונים שהוא מילא במהלך המחקר, וכן על המבחנה שבה נאספה דגימת הרוק. נתונים אשר נאספו מגורמים אחרים - לחץ משודר והערכת הביצוע, - נאספו לפי שם הנבדק ולפיכך אינם אנונימיים. ולכן, לאחר המבחן התבקשו המשתתפים לחשוף את מספר הקוד שלהם לגורם חיצוני בלבד לצורך ביצוע התאמה כל הנבחנים הסכימו לחשוף את הקוד שלהם. מאפייני המדגם ראה טבלה 1. 10

15 מהלך המחקר: המחקר נערך בתבנית לונגיטודינלית בעלת ארבע מדידות לפני-אחרי סדנת הכנה ולפני-אחרי המבחן, שהוגדר כמצב של לחץ אקוטי. הנתונים נאספו בשני גלים: גל ראשון נתונים שנאספו במועד סדנת ההכנה: בתום שיחת הפתיחה מילאו המשתתפים שאלון אשר מדד פרטים אישיים, שחיקה הנאה ונמרצות,תחושת לחץ, וחרדה תכונתית. בתחילת ההתנסות נלקחה מהנבדקים דגימת רוק למדידת רמת קורטיזול. בתום סדנת ההכנה מילאו המשתתפים שאלון שמדד את רמת הלחץ העכשווית שלהם גל שני נתונים שנאספו ביום המבחן עצמו: כחודש לאחר הסדנה עם הגיעם של הנבחנים למבחן הם התבקשו למלא שאלון המודד חרדה מצבית ולחץ אקוטי. בצמוד למבחן בסימולאטור נלקחה דגימת רוק לבדיקת רמת קורטיזול. המעריכים בתרחישים השונים התבקשו להעריך את רמת הלחץ של המשתתפים. בסוף המבחן התבקשו הנבדקים למלא שוב את שאלון שחיקה, הנאה ונמרצות, ורמת לחץ. בהמשך, נאספו נתונים מעורכי המבחן ביחס לתיפקוד ולהצלחה של המשתתפים במבחן. כלים במסגרת המחקר נבחנו תגובות שונות למצבי לחץ: תגובות פסיכולוגיות: לחץ אקוטי סובייקטיבי/ תחושת לחץ- תחושת לחץ עכשווית (2003 al., (Pruessner et משתנה זה נבדק באמצעות פריט אחד. הנבדקים התבקשו לציין את רמת הלחץ אותה הם חווים ברגע זה על סולם בן 10 דרגות (הנע מ"לחוץ במידה מעטה מאד" ועד "לחוץ במידה רבה מאוד"). במדד זה נעשה שימוש על ידי פרוזנר ואחרים (2003 al., (Pruessner et והוא תורגם לצורך מחקר זה. חרדה מצבית - נבנה על פי שאלון החרדה המצבית של שפילברגר (1975.(Spielberger, המדד כולל 20 פריטים המשקפים את רמת החרדה ברגע זה, באמצעות תחושות וחוויות שהמשיב מרגיש עכשיו. סולם התשובות הוא בן 5 עוגני תשובה. לאחר היפוך הפריטים הרלוונטיים, חושב המדד על פי ממוצע הפריטים. מהימנות המדד לפי מבחן האלפא של קרונבך: = α ביום המבחן. 11

16 שחיקה נבנה על פי במדד הBM אשר פותח על ידי פינס וכפרי (Kafry, (Pines, Aronson & 1981 ותורגם לעברית על ידי עציון (1984 (Etzion, הנחקרים התבקשו לציין על סולם בן שבעה עוגנים (הנע מ"מעולם לא" ועד "תמיד") את התדירות בה הוא חווה 21 תחושות המשקפות את רמת השחיקה שלו, והמדד חושב על פי ממוצע התשובות. לאחר היפוך הפריטים הרלוונטיים, נמצאה רמת מהימנות המדד לפי קרונבך: = 0.89 α ביום הסדנה, ו = 0.92 α ביום המבחן. למדד זה נוספו שבעה פריטים מתוך מדד השחיקה של שירום ומלמד (S-M-BM) (1992 al., (Melamed et. שבעת הפריטים הוספו כיוון שהם בוחנים מרכיב קוגניטיבי של שחיקה ותשישות רגשית (ביחס לזולת), שאינם כלולים במדד הראשון. כיוון שההמשגות של תופעת השחיקה אינן חופפות לשני המדדים, נבחן מדד זה בנפרד. אופן החישוב של המדד היה זהה למדד השחיקה הראשון, ורמת המהימנות שלו לפי מבחן האלפא של קרונבך: = 0.85 α ביום הסדנה, ו = 0.66 α ביום המבחן. הנאה (1994 Baylin, (Etzion & מדד זה כולל 20 פריטים. בדומה למדד השחיקה, הנחקר התבקש לציין על סולם בן שבעה עוגנים (הנע ממעולם לא ועד תמיד) את התדירות בה הוא חווה 20 תחושות המשקפות את רמת ההנאה והאנרגטיות שלו. המדד חושב על פי ממוצע התשובות. לאחר היפוך הפריטים הרלוונטיים, מהימנות המדד לפי קרונבך: = 0.83 α ביום הסדנה, ו = 0.81 α ביום המבחן. גם כאן, הוספו למדד ההנאה שבעה פריטים מתוך מדד הנמרצות ) Vigor ( של שירום ומלמד מדד ה, Shirom ).שבעת 2003B) Shirom-Melamed Vigor Measure - SMVM הפריטים הופכיים לשבעת פריטי השחיקה ובוחנים חיות מחשבתית ואנרגיה רגשית (ביחס לזולת). גם במקרה זה, מדובר במדד הנפרד ממדד ההנאה. לכן, נבחן מדד הנמרצות בנפרד ממדד ההנאה. אופן חישוב המדד היה זהה למדד ההנאה ורמת המהימנות שלו לפי מבחן האלפא של קרונבך: = 0.85 α ביום הסדנה, ו 0.91 = α. ביום המבחן. תגובות פיזיולוגיות רמת קורטיזול נמדדה באמצעות דגימות רוק אשר התקבלו מהמשתתפים בשתי נקודות זמן, תוך פיקוח על מועד הדגימה (היום בחודש והשעה ביום). ניתוח ערכי הקורטיזול בוצע במעבדה על פי עקרונות מקובלים (ראה פרוט אצל: Scholz, 2004 (Kaspers & Berndt. תגובות התנהגותיות על מנת לבחון את התגובה ההתנהגותית של הנבחנים למצב הלחץ נמדדו ביצועי הבמשתתפים. לצורך כך השתמשנו בשני מדדים: מדד לביצוע אובייקטיבי ומדד לביצוע סובייקטיבי. ביצוע אובייקטיבי- הביצוע של הנבחן נבדק באמצעות תיפקודו בבחינה. בכל תחנה ניתנה לנבחן הערכה על ידי שני מעריכים בלתי תלויים. בסופו של דבר הוחלט על פי הערכות אלו, האם הנבחן עבר או לא 12

17 עבר את התחנה. התחנות היו: החייאה, טראומה, חדר ניתוח, הנשמה (או הרדמה אזורית). כמדד לביצוע חושב מספר התחנות שהנבחן עבר מתוך ארבע התחנות. ביצוע סובייקטיבי (הערכת ביצוע נתפסת) בתום הבחינה התבקש הנבחן להעריך את ביצועיו בכל אחת מהתחנות בהן נבחן. בסה"כ התקבלו מכל נבחן ארבע תשובות לשאלה: "כיצד לדעתך ביצעת את התרחיש?" (אחת לכל תחנה). סולם התשובות היה בן ארבעה עוגנים : 1. גרוע, 2. טוב, 3. בינוני, 4. טוב מאוד. המדד חושב כממוצע התשובות. למדד זה נמצאה רמת מהימנות של = 0.80 α. לחץ משודר המידה שבה האדם משדר לחץ, כלומר האופן בו אחרים מעריכים את רמת הלחץ של הנבחן. משתנה זה נמדד באמצעות הערכת שופטים. כל בוחן נתבקש לציין את רמת הלחץ אותה משדר הנבחן ברגע זה על סולם בן 10 דרגות (הנע מ"לחוץ במידה מעטה מאד" ועד "לחוץ במידה רבה מאוד"), מדובר בסולם זהה לרמת הלחץ האקוטי עליו דיווח הנבחן. כיוון שכל נבחן עבר בארבע תחנות, ובכל תחנה נצפה על ידי שני מעריכים, חושבה רמת הלחץ המשודר כממוצע ההערכות השונות (בסה"כ 8 הערכות לנבחן). בנוסף, נבחנו משתני רקע אישיים גיל, מגדר, ארץ לידה, מצב משפחתי וניסיון ברפואה ונטיה אישיותית: חרדה תכונתית - Inventory (Spielberger, Gorsuch & Lushene, 1970) Trait Anxiety אשר תורגם לעברית על ידי טייכמן ומלניק (1979), השאלון כולל 20 פריטים המתארים תחושות וחוויות המשקפים את רמת החרדה בדרך כלל. הנבדק מתבקש לסמן על סולם בן ארבעה עוגנים את תדירות הופעתן של תחושות וחוויות אלו. (כמעט אף פעם ועד תמיד). לאחר היפוך הפריטים הרלוונטיים נמצא כי מקדם המהימנות אלפא של קרונבך עמד על = 0.87 α. כיוון שטעינותם של פריטים 17 ו 20 היתה קרובה לאפס, הוצאו פריטים אילו מהמדד. לפיכך, כלל המדד (שחושב כממוצע הפריטים) לבסוף 18 פריטים, ומהימנותו = 0.89 α. 13

18 ממצאים בטבלה מס' 1 מופיעים מאפייני הנבדקים. ניתן לראות כי רוב המשתתפים הם גברים (75%), הגיל הממוצע (ס.ת. 5.5). רובם נשואים ובעלי 2.08 ילדים בממוצע (ס.ת. ) כמעט כולם נולדו במדינות חבר העמים וכולם למדו בחו"ל. הרוב עסקו ברפואה עוד בחו"ל, אם כי רק 44% היו בחו"ל מרדימים. קרוב למחצית מהנבחנים ניגשו כבר בעבר למבחן (48% ). טבלה 1 א' מראה את ביצועי הנבחנים במבחן. קרוב למחצית מהנבחנים (48% ( עברו בהצלחה את כל ארבע התחנות במבחן. הכנס טבלא 1 כאן התפלגות המדדים מיום הסדנא לעומת יום הבחינה טבלה מס' 2 מציגה את מדדי המחקר השונים ביום הסדנא וביום הבחינה. ביום הסדנא ניתן לראות כי רמת הלחץ הסוביקטיבי עומדת על 5 עם סטיית תקן 2.87 לפני ההתנסות בסדנה. לאחר ההתנסות בסדנה, חלה עליה מסויימת ברמת הלחץ (ממוצע 5.44 עם סטיית תקן ) יחד עם זאת יש לציין כי שבעה נבדקים לא סימנו את רמת הלחץ שלהם לאחר ההתנסות. לפיכך, בעוד שרמת הלחץ המדווחת לפני ההתנסות מתבססת על 23 משתתפים, רמת הלחץ לאחר מכן, מחושבת על פי 1 16 איש בלבד. ייתכן כי חלק מהמשיבים לא רצו לענות על שאלה ישירה זו לאחר שנחשפו לחווית לחץ, אולם ייתכן כי מיעוט המשיבים נובע מפורמט השאלה ומיקומו: פריט אחד, המוצג בחלקו העליון של הדף, והוא שונה ממבנה הטבלה של יתר המדדים. רמת השחיקה הממוצעת 3.5 (ס.ת. 0.70) בדומה לרמת השחיקה במדד הנוסף (הכולל תשישות רגשית ולאות קוגניטיבית) ממוצע 3.2 (ס.ת. ) מדדי ההנאה והנמרצות עומדים על ממוצע של 4.40 למדד ההנאה, ו 4.48 למדד הנמרצות vigor) ). רמת החרדה התכונתית הינה 2.13 בממוצע עם סטיית תקן של התפלגות המדדים ביום הבחינה בטבלה 2 ניתן לראות כי רמת הלחץ האקוטי הסובייקטיבי לפני הבחינה נמצאה ברמת ממוצע של 6.17 עם ס.ת לאחר הבחינה רמת הלחץ יורדת ל, 5.30 כאשר רמת הפיזור גבוהה יותר ס.ת. = רמת שחיקה של 3.49 ו 3.60 (על סולם בין 1 ל 7). מדדי הנמרצות/הנאה- חיוניות גבוהים מעט יותר (ממוצע של 4.47 ו ) באשר לרמת הקורטיזול ניכר כי רמת הקורטיזול ביום הבחינה גבוהה לעומת הרמה שלו ביום הסדנה 1 בטבלה מספר 4 ניתן לראות השוואה של רמת הלחץ לפני הסדנה לזו שלאחריה, רק בקרב 16 האנשים אשר ענו על שני המדדים. 14

19 (2.52 בממוצע). מן הראוי להדגיש כי במדידה זו רמת הפיזור של הקורטיזול בקרב הנבחנים גבוהה סטיית תקן של יש לציין כי רמת הלחץ הנצפה כלומר הלחץ כפי שנתפס על ידי מעריכים 5.46 בממוצע. כיוון שסולם הלחץ האקוטי והנצפה היה זהה ניכר שהלחץ אותו חשו הנבחנים גבוה יותר מהלחץ שהם שידרו לסובבים אותם. רוב הנבחנים עברו את התחנות בהצלחה (ממוצע של ), 3.2 אם כי ההערכה הסובייקטיבית של הנבחנים ביחס להצלחתם בבחינה היתה נמוכה יחסית (2.51 בממוצע). הכנס טבלא 2 כאן כיצד השפיעה סדנת ההכנה על רמת הלחץ של המשתתפים? על מנת לבחון את ההבדלים בתחושת הלחץ לפני ההתנסות לאלו שלאחריה, נערך מבחן t להשוואת ממוצעים. מן הראוי לציין כי חלק מהמשתתפים לא מילאו לפחות חלק מהשאלון במדידה השניה. לפיכך, ההשוואה נערכה רק בקרב משתתפים אשר היו לגביהם נתונים מלאים עבור כל מדד בשתי המדידות גם יחד. מטבלה מס' 3 עולה כי אין הבדל מובהק בין רמת הלחץ לפני ההתנסות לזו שאחריה (5.8 מול 5.4 בממוצע), אך הנטייה היא בכיוון הצפוי של ירידה ברמת הלחץ לאחר הסדנה. גם ביום הבחינה ניכרת נטיה לירידה בתחושת הלחץ הממוצעת לאחר הבחינה, והיא גבוהה יותר. הכנס טבלא 3 כאן הבדלים בין יום הסדנה ליום הבחינה על מנת לבחון האם חל שינוי במשתני המחקר השונים בין מועד הסדנה ליום הבחינה, נערכה השוואת ממוצעי משתנים אילו באמצעות מבחן t למדגמים מזווגים. הממצאים מוצגים בטבלה מס' 4. הכנס טבלא 4 כאן ניתן לראות כי קיימת מגמה לעליה ברמת השחיקה, דבר הבא לידי ביטוי במיוחד במדד השחיקה של שירום ממוצע השחיקה ביום הסדנה עומד על = 3.60 X. באשר לרמת ההנאה והנמרצות התמונה מעורבת. בעוד שאין הבדל ברמת הנמרצות (לפי המדד של שירום), קיימת עליה מובהקת בממוצע ההנאה (4.32 = X לעומת =X 4.46 ). כצפוי, כאשר משווים את רמת הלחץ האקוטי ביום הסדנה ליום הבחינה, ניכרת עליה הן בלחץ לפני הבחינה והן בלחץ שנמדד לאחר הבחינה, לעומת רמות הלחץ במועדים אילו כפי שנמדדו בסדנה (5.00 מול, 6.67 ו 5.27 מול 5.73). מגמה זו נצפית גם בהבדלים ברמת הקורטיזול: ממוצע הקורטיזול ביום הסדנה עמד על 0.41 בעוד שביום הבחינה הוא היה

20 בנוסף, ניתן לראות כי לאחר שהמשתתפים סיימו את הבחינה קיימת נטייה לירידה ברמת הלחץ שלהם ממוצע 6.27 = Xלממוצע 5.18=X. (ראה טבלה 8). קשרים בין המשתנים שנמדדו ביום הסדנה למרות שמדובר במדגם קטן מאוד, ניתן לראות כי קיימים קשרים בין המשתנים השונים, וחלקם אף קשרים מובהקים. כיוון שרמת המובהקות תלויה בגודל המדגם, יוזכרו להלן גם קשרים בעלי עצמה סבירה אף על פי שהם לא נמצאו מובהקים. מטבלה מס' 5 עולה כי יש קשר בין רמת השחיקה (על שני מדדיה) לבין רמת החרדה התכונתית אנשים בעלי רמת חרדה תכונתית גבוהה נוטים להיות יותר שחוקים. (0.63 ;0.77=r). תמונה מעניינת מתקבלת כאשר בוחנים את הקשר בין רמת הלחץ לשחיקה: בעוד שהמתאם בין רמת השחיקה לתחושת הלחץ לפני ההתנסות נוטה להיות חיובי (0.15 ;0.36=r), הקשר בין המשתנים נעלם לאחריה באחד המדדים, בעוד שהקשר עם מדד השחיקה השני הופך לשלילי( ;0.000=r). "התנהגות" שונה של מדדי השחיקה בקשר שלהם עם לחץ, רומזת על כך שייתכן ומדובר במדדים של היבטים שונים של שחיקה (או של שחיקה בכלל?). גם כשבוחנים את הקשרים בין ההנאה והנמרצות למשתני המחקר השונים נראה כי מדובר בשני מדדים מובחנים (ראה טבלה 3) ולראיה הקשר שבין מדדים אילו לרמות הלחץ. אם כי, ככלל בעוד שאין קשר בין הנאה לרמת הלחץ לפני ההתנסות הקשר בין רמת ההנאה והנמרצות ללחץ לאחר המבחן עולה. כמצופה, המתאם בין רמת השחיקה לרמת ההנאה והנמרצות הוא שלילי ) -;0.71-=r 0.36). בחינת הקשר בין גיל הנבחנים למשתני המחקר השונים מעלה כי לא נמצא קשר בין גיל לאף אחד ממשתני המחקר האחרים. קורטיזול כתגובה פיזיולוגית ללחץ- כשבוחנים את הקשר של רמת הקורטיזול מיום הסדנה למדדי השחיקה, עולה כי בניגוד למצופה, קיימת נטיה לקשר שלילי בין רמת הקורטיזול לרמת השחיקה (36.- =r ו.- 32 =r) ונטיה לקשר חיובי עם הנאה ונמרצות ) 33. ;39.=r ( עוד עולה כי קיים מתאם שלילי מובהק בין רמת הקורטיזול לחרדה התכונתית ) 56.-=r). לעומת זאת אין קשר בין רמת הלחץ האקוטי לפני הסדנה לרמת הקורטיזול, ונטיה לקשר חלש בין רמת הקורטיזול ללחץ לאחר הסדנה.( r=.12 ) הכנס טבלא 5 כאן הקשרים בין המשתנים שנמדדו ביום הבחינה מטבלה 6 עולה כי קיימים מתאמים חיוביים וחזקים בין שני מדדי השחיקה (74.=r ( ובין מדדי ההנאה והנמרצות (78.=r ( ביום הבחינה. וכצפוי המתאמים בין השחיקה להנאה ולנמרצות שליליים. 16

21 כמשוער, קיים מתאם חיובי בין רמת השחיקה לרמת החרדה המצבית (56. ; 76.=r) כלומר רמת החרדה לפני הבחינה עולה ככל שעולה רמת השחיקה ולהיפך. בנוסף, המתאמים בין שני מדדי ההנאה והנמרצות לחרדה מצבית שליליים (31.- ;66.-=r). לפני תחילת הבחינה, ניתן לראות כי ככלל המגמה היא לקשר חיובי בין רמת השחיקה לרמת הלחץ האקוטי אם כי מגמה זו בולטת יותר בקשר עם המדד של פינס וכפרי מאשר עם המדד (החלקי) של שירום 28.=r לעומת 11.=r. בנוסף, לא נמצא כלל קשר בין מדד הנמרצות לרמת הלחץ האקוטי, אך נמצאה נטיה לקשר שלילי של משתנה זה עם מדד ההנאה (30.-=r). לאחר הבחינה קיימת נטיה לעליה במתאם החיובי שבין השחיקה ללחץ האקוטי שנמדד לאחר הבחינה (20. ; 31.=r). כמו כן ניתן לראות כי המגמה למתאם שלילי בין רמת ההנאה לרמת הלחץ האקוטי נשמרת ) 30.-=r ( אולם הפעם מתקבלת תמונה דומה גם באשר לקשר בין רמת הנמרצות לרמת הלחץ האקוטי: 42.-=r. ממצאים אילו אינם מובהקים ומייצגים נטיות בלבד. באשר לקשר שבין רמות השחיקה והנמרצות לרמת הקורטיזול, מתקבלת תמונה מעורבת: אין קשר בין רמת השחיקה לרמת הקורטיזול. בעוד שקיימת נטיה למתאם שלילי חלש בין הנאה לרמת קורטיזול.(r=-.15) מעניין לציין את הקשרים העולים בין רמות השחיקה, ההנאה והנמרצות לתפיסת ההצלחה בבחינה. ניתן לראות כי קיימת נטיה לקשר בין תפיסת הצלחה לשחיקה ולהנאה ונמרצות. עם שחיקה המתאם שלילי: 43.- ;41.-=r, ועם הנאה חיובי: 45. ;56.=r. כלומר, שנבחנים שחוקים נוטים להניח כי לא הצליחו במבחן, ונבחנים בעלי רמת נמרצות גבוהה נוטים להניח כי הצליחו במבחן. נקודה זו מעניינת במיוחד כיוון שבחינת הקשר בין רמת השחיקה להצלחה בפועל מעידה על קיומה של נטיה למתאם חיובי. וכך, למרות שבקרב נבחנים בעלי רמת שחיקה גבוהה ההצלחה הנתפסת נמוכה לעומת נבחנים בעלי רמת שחיקה פחותה, בפועל הם נטו יותר להצליח בבחינה. מן הראוי לציין בהקשר זה כי אין קשר בין תפיסת ההצלחה להצלחה בפועל. כאשר בוחנים את הקשר בין רמת הלחץ לפני הבחינה לרמת הקורטיזול נראה כי קיימת נטיה לקשר חלש (26.-=r) ואילו הקשר בין רמת הקורטיזול ללחץ האקוטי לאחר הבחינה נוטה להיות הפוך (11.=r) בנוסף, קיימת נטיה למתאם שלילי בין רמת הלחץ האקוטי לתפיסת ההצלחה בבחינה: ככל שהלחץ גבוה יותר, כך מאמינים הנבדקים פחות באפשרות שאכן הצליחו בבחינה 18.-=r. הנטיה מתחזקת לאחר המבחן:.38.-=r. יש לציין כי קיימת מגמה למתאם שלילי בין רמת הקורטיזול לתפיסת ההצלחה בבחינה ככל שרמת הקורטיזול גבוהה יותר, כך קטנה האמונה של הנבחנים כי הצליחו בבחינה( r=-.26 ). כלומר, הן הביטוי הסובייקטיבי למתח (תחושת לחץ ( והן הביטוי האובייקטיבי למתח (רמת קורטיזול) קשורים באופן שלילי לתפיסת הצלחה בבחינה. משתנה מעניין נוסף הוא הלחץ הנצפה הלחץ המשוגר של הנבחן, כפי שהוא נתפס על ידי אחרים. כאן נמצא כי קיימת נטיה למתאם שלילי חלש בין הלחץ הסובייקטיבי (אקוטי) ללחץ הנצפה 17

22 (11.- ;15.-=r), אולם אין קשר בין רמת החרדה התכונתית או המצבית לרמת הלחץ הנצפה. כמו כן אין קשר בין רמת הלחץ הנצפה לרמת הקורטיזול. לעומת זאת קיימת נטיה לקשרים בין רמת הלחץ הנצפה לתפיסת ההצלחה בבחינה (ככל שהלחץ הנצפה גבוה יותר כך הנבחן מאמין שהצליח יותר במבחן 30.=r ), ולהצלחה בפועל (ככל שהנבחן נתפס כלחוץ יותר כך הצליח פחות במבחן 30.-=r). מתאם דומה (29.=r) נמצא בין רמת הלחץ הנצפה לרמת הנמרצות. ההשפעה של החרדה התכונתית על הקשר שבין חרדה מצבית להצלחה: מטבלה 6 עולים מתאמים חזקים בין רמות החרדה המצבית והתכונתית לתפיסת ההצלחה. לפיכך נערך מבחן רגרסיה הירארכית לניבוי תפיסת ההצלחה בבחינה ומבחן נוסף לניבוי ההצלחה בפועל (מספר התחנות שהמתמחה עבר). בשני המבחנים הוכנס בשלב הראשון המשתנה חרדה תכונתית, ולאחר מכן הוסף גם המשתנה חרדה מצבית. ניתוח מבחן הרגרסיה לניבוי תפיסת ההצלחה מראה כי כאשר מחזיקים את רמת החרדה התכונתית קבוע, רמת החרדה המצבית איננה מוסיפה מעבר לחרדה התכונתית להסבר תפיסת הביצוע. לעומת זאת כאשר מנובא הביצוע בפועל, החרדה התכונתית נוטה לתרום לירידה בביצוע בעוד שהחרדה המצבית נוטה לתרום להסבר העלייה בביצועים. הכנס טבלא 6 כאן כיוון שלא נמצא קשר בין לחץ וקורטיזול, או שנמצאו קשרים חלשים, וכיוון שעל פי הספרות קיימים קשרים כאלו, מן הראוי לנסות ולמצוא סיבות אפשריות לאי מציאת קשר. חלק מההסבר טמון אולי בפיזור הרב של רמת הקורטיזול. מלמד וחבריו מתארים מצב דומה, ומפרטים כי על מנת לפתור בעיה זו הם ערכו טרנספורמציית לוג לנתונים וכך בדקו את הקשרים (. בטבלה שלהלן (טבלה ( 7 מופיעים הקשרים בין המשתנים לקורטיזול לאחר טרנספורמציה ללוג. אפשר לראות שאכן חלק מהקשרים מתחזקים אך ככלל המגמה למה שנצפה לפני השינוי דומה מאוד. הסבר אחר הוא קיומם של ערכים קיצוניים. בשני מקרים העלייה ברמת הקורטיזול ביום הבחינה קיצונית ומאוד חריגה לעומת כלל המדגם. ערכים קיצוניים אילו יכולים להיות סיבה אפשרית לממצאים. לכן נעשה ניסיון לבחון קשרים של רמת הקורטיזול במדידה השניה למשתנים עיקריים, ללא שני המקרים הקיצוניים ואכן, ניתן לראות (טבלה ( 7 כי חל שינוי בקשרים בין המשתנים השונים. מן הראוי לציין כי כיוון שמספר המקרים קטן, כל שינוי (הוספה או הורדה) של משתתפים ישנה את התוצאות. בנוסף, כיוון שמחקר זה מתמקד בהשוואה בין מצב המוגדר כמצב המעורר רמה גבוהה של לחץ אקוטי- בחינה, לבין מצב בעל רמה פחותה של לחץ כזה- סדנת ההכנה, יש לבחון את השינוי ברמת הלחץ בין הסדנה לבין הבחינה. ולכן, נבדק הקשר בין השינוי ברמת הלחץ האקוטי הנתפס בין המועדים- יום הסדנה ויום המבחן, לשינוי ברמת הקורטיזול בין מועדים אלו. לשם כך נבנו שני משתנים חדשים: יחס השינוי בין יום הסדנה ליום הבחינה בלחץ האקוטי, ויחס השינוי בין יום הסדנה ליום הבחינה ברמת הקורטיזול. 18

23 יחס השינוי מבטא פי כמה היה השינוי בין שתי המדידות: ההפרש בין המדידות לחלק למדידה הראשונה. (התפלגות המדדים החדשים מופיעה בטבלה 8). לאחר מכן נעשה ניסיון לבחון את הקשר בין שני משתנים אילו. ואכן נמצא מתאם חיובי חזק ומובהק - ככל שהעלייה בתחושת הלחץ האקוטי גבוהה יותר, כך גדלה העליה ברמת הקורטיזול 68. = r כאשר הוצאו שני המקרים הקיצוניים (אילו שבהם רמת הקורטיזול גבוהה באופן חריג), המתאם חזק אף יותר : 84.=r. הכנס טבלאות 7 ו 8 כאן בטבלה מספר 9 נערכה השוואה לפי מגדר. השוואה בין נשים לגברים מראה כי אין הבדל לפי מגדר ברמות השחיקה ההנאה והנמרצות. אין הבדל גם ברמות החרדה התכונתית. נטיה להבדלים (ושוב הם אינם מובהקים) ניתן לראות ברמת הלחץ. בעוד שלפני הסדנה רמת הלחץ הממוצעת בקרב הנשים היתה גבוהה יותר מבקרב הגברים (5.33 לעומת 4.75), לאחר הסדנה התמונה התהפכה : רמת הלחץ הממוצעת של הנשים עומדת על 4.83 בממוצע, ואילו בקרב הגברים 5.67 בממוצע. כאשר משווים בין הנשים לגברים ביו המבחן (טבלה 9 א) התמונה דומה, אין הבדלים מובהקים בין הקבוצות במשתנים השונים. כאמור, גודל המדגם, ובמיוחד מספר הנשים המועט במדגם מקשה על עריכת ההשוואה. יחד עם זאת, ניתן לראות כי קימת נטייה של הנשים להיות יותר לחוצות לפני הבחינה לעומת הגברים (6.60 לעומת ( 6.00 לאחר הבחינה רמת הלחץ הממוצעת עומדת על 5.22 בקרב הגברים ובקרב הנשים על כלומר, בעוד שאצל הנשים שנטו להיות מלכתחילה לחוצות יותר מהגברים, קיימת נטייה לעליה ברמת הלחץ לאחר הבחינה, בקרב הגברים ניכרת נטייה לירידה בלחץ לאחר הבחינה. בהתאמה, גם רמת החרדה המצבית נוטה להיות גבוהה יותר אצל הנשים לעומת הגברים (3.19 לעומת ) גם באשר לתגובה הפיזיולוגית ללחץ ניכרת נטיה להבדלים לפי מגדר: יחס השינוי ברמת הקורטיזול אצל הנשים נוטה להיות גבוה יותר מאשר אצל הגברים. כלומר בקרב הנשים שיעור העליה של הקורטיזול בין יום הסדנא ליום הבחינה גבוה יותר. בנוסף הנשים נוטות פחות מהגברים להניח כי הצליחו במבחן: בעוד שתפיסת ההצלחה הממוצעת במבחן עומדת על אצל הנשים, 2.15 ממוצע ההצלחה הנתפסת על ידי הגברים הוא כאשר משווים את ההצלחה בפועל לפי מגדר, התמונה הפוכה ממוצע התחנות שעברו הנשים נוטה להיות גבוה יותר מהגברים ) 3.80 לעומת 3.05). השוואת מדד הלחץ הנצפה ביום הבחינה מעלה כי קימת נטייה להבדלים לפי מגדר: גברים הוערכו בממוצע לחוצים יותר מאשר הנשים (5.49 מול ) הכנס טבלאות 9, ו 9 א כאן לפי הספרות מתח ורווחה נפשית הם שני משתנים נפרדים ואינם שני קצוות של אותו רצף. מטבלה 6 עולה כי המתאם בין רמת השחיקה לנמרצות/הנאה של המשיבים הוא , והוא מובהק למרות שהמדגם קטן. יחד עם זאת, עצמת הקשר בין מדד השחיקה החלקי (תשישות קוגניטיבית ורגשית) של 19

24 שירום למדד החיוניות (vigor) החלקי נמוכה יותר (0.39-=r). בשל כך נעשה ניסיון ליצור משתנה חדש על בסיס שני מדדים אילו שכונה רווחה כללית. משתנה זה ממיין את המדגם לשלוש טיפולוגיות: א. מצב גרוע - בעלי רמת חיוניות נמוכה ורמת שחיקה גבוהה. ב. מצב ביניים - בעלי רמות גבוהות של חיוניות ושל שחיקה ורמות נמוכות של חיוניות ושל שחיקה. ג. מצב טוב - בעלי רמת חיוניות גבוהה ורמת שחיקה נמוכה. על מנת ליצור קטגוריות דיכוטומיות משני המדדים המקוריים, נעשה שימוש בערך החציוני בכל אחד מהמדדים. חלוקה זו נערכה פעמיים: עבור נתוני יום הסדנה ועבור נתוני יום הבחינה. בטבלה מס 10 ניתן לראות את התפלגות הנבדקים לפי חלוקה זו. ככלל, בכל קטגוריה מצויים כשליש מהנבדקים, אם כי ביום הסדנה רק 31% מהמשתתפים שויכו ל"מצב גרוע" בעוד שביום הבחינה אחוז השייכים לקטגוריה זו עלה ל 36%. הכנס טבלא 10 כאן בחינה של הנבחנים על פי שלושת קבוצות הרווחה הכללית בחלוקה על פי נתוני יום הבחינה, מעלה כי קיימת נטייה להבדלים בין שלוש הקבוצות בכל המשתנים שנבחנו. מן הראוי לציין כי אופי ההבדלים דומה דרוג כלפי מעלה או מטה, על פי סדר שלושת הקבוצות. להן פרוט הממצאים כפי שהם באים לידי ביטוי בטבלה מספר. 11 לחץ אקוטי לפני הבחינה - הקבוצה בעלת רמת הלחץ הממוצעת הגבוהה ביותר היא קבוצה א' (שחיקה גבוהה חיוניות נמוכה), תחתיה קבוצה ב', ובעלי רמת הלחץ הנמוך ביותר הם אנשי קבוצה ג' שחיקה נמוכה חיוניות גבוהה: ,, 6.71 בהתאמה. יחס זה נשמר גם בקרב הקבוצות גם באשר לרמת הלחץ האקוטי הממוצעת לאחר המבחן, אולם יש לציין כי בעוד שבקרב קבוצה א' חלה עליה מסויימת-, 6.88 בשתי הקבוצות האחרות חלה ירידה : 5.00 בקבוצה ב', ו לחץ ממוצע של 4.00 בקבוצה ג'. בקרב שלוש הקבוצות קיימים הבדלים הן ברמת החרדה התכונתית והן ברמת החרדה המצבית. רמת החרדה התכונתית הממוצעת הגבוהה ביותר נמצאה בקרב קבוצה א' 2.5, מעט פחות בקבוצה ב', 2.15 והרמה הנמוכה ביותר בקרב קבוצה ג' וכך גם באשר לרמה הממוצעת של החרדה המצבית: 3.15; 3.08 ; 2.52 בהתאמה. כאשר משווים את רמת הקורטיזול הממוצעת של שלוש הקבוצות נראה כי גם במשתנה זה נשמר הדרוג ביניהם, אולם יש לציין כי בעוד שרמת הקורטיזול לפני הבחינה נמוכה ביותר בקבוצה ג, וגבוהה ביותר בקבוצה א': 2.27 מול הכיוון הוא הפוך בנתוני יום הסדנה. 20

25 כמו כן נמצא שדווקא אנשי קבוצה ג' נטו יותר לחשוב שהם הצליחו בבחינה (2.84 ), בעוד שאנשי קבוצה א רמת האמונה כי ביצעו את הבחינה בהצלחה הייתה הנמוכה ביותר (2.06 ), אולם כאשר משווים את ההצלחה בפועל בין הקבוצות עולה כי דווקא מספר התחנות הממוצע שמתמחי קבוצה א' עברו בהצלחה נוטה להיות הגבוהה ביותר 3.55, בעוד שזה של מתמחי קבוצה ג' נוטה להיות הנמוך ביותר. הכנס טבלא 11 כאן דיון השערת המחקר העיקרית היתה כי ימצאו הבדלים בתגובות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות של הנבחנים בין יום סדנת ההכנה ליום הבחינה, וזאת למרות שהמשימות בשני המצבים דומות. ככלל, ניתן לומר, כי הממצאים מעידים על מגמות המאוששות את ההשערה. אמנם, מספרם המועט של המשתתפים השפיע על היכולת למצוא קשרים מובהקים, אך המגמות די ברורות. ניתן להבחין שהבחינה המעוררת לחץ גבוה יותר מסדנת ההכנה, הן בתגובות הפיזיולוגיות של הנבחנים והן בתגובותיהם הפסיכולוגיות. התגובה הפיזיולוגית למצב של לחץ אשר נבחנה כאן היתה הפרשה מוגברת של קורטיזול. כמשוער, רמת הקורטיזול הממוצעת של המשתתפים כפי שנמדדה ביום הבחינה היתה גבוהה פי חמישה מרמתה ביום הסדנא והבדל זה מובהק. פרוזנר וחבריו (1999 al, (Pruessner et מסבירים כיצד לחצים יכולים להגביר הפרשת קורטיזול: לחץ מוגבר גורם לגירוי קטכולאמיני מוגבר לתאים המכילים. cortico-trophin releasing factor אלה מצידם מעלים את רמת ה ACTH וכן רמת הורמונים גלוקו-קורטיקואידים. הם מוסיפים ואומרים כי מצבים של לחץ אקוטי מפעילים את בלוטת יותרת הכליה. במקרה שלנו, מדובר בהתנסות דומה מבחינת הדרישות המכוונות לנבחנים, ולכן נשאלת השאלה מדוע רמת הקורטיזול ביום הבחינה היתה גבוהה פי חמישה מאשר בסדנה? דיקנסון וקמני & (Dickerson (2004 Kemeny, מספקים לכך הסבר פסיכולוגי. הם מצאו כי רמות הקורטיזול הגבוהות ביותר הופרשו כתגובה למשימות שאופיינו בהעדר שליטה ושהיו בהן אלמנטים של הערכה חברתית. דהיינו, כאשר רמת השליטה במשימה נמוכה, והמשימה טומנת בחובה איום אפשרי על ההערכה החברתית של הפרט (אחרים יכלו לשפוט את ביצוע המשימה באופן שלילי), מתגברת תחושת הלחץ הסובייקטיבי, והדבר בא לידי ביטוי בהפקה מוגברת של קורטיזול. בחינת ההתמחות, כאירוע של לחץ אקוטי, מאופיינת בהעדר שליטה ובמרכיב של הערכה חברתית הן ביחס לתיפקוד בבחינה והן ביחס למעמדו המקצועי של המתמחה בעיני הסביבה ובעיני עצמו. לפיכך, למרות הדמיון בסוג ומשך הדרישות שהופנו כלפי המשתתפים בשני המועדים, רק ביום הבחינה נחשפו האנשים לאיום אפשרי ממשי על ההערכה החברתית שלהם. המתאם שנמצא בין יחס השינוי של רמת הקורטיזול ליחס השינוי של רמת הלחץ הנתפס, מחזק טענה זו. ואמנם, גם בתגובות הפסיכולוגיות נמצאו הבדלים בכוון המשוער. 21